 |
| |
|
| |
|
| |
| |
| |
 |
|
| |
28.7.16 |
|
|
| |
| כולנו היינו ילדים. אולי זה נראה מוזר ורחוק, אולי שכחנו קצת, חלקנו הדחקנו, חלקנו זוכרים בגעגוע… | מוסיקה היא אחת הפלאות שלא מרפות - הארנב הלבן שאנחנו רצים אחריו מבלי לחשוב לאן נגיע: מחוז חפצנו שלא הכרנו מעולם | ושם אנחנו מוצאים נחמה - בין הצבעים והצלילים, והשמחה והעצב, והגילוי, ובין נקיפות מחוגי השעון | ובתוך החלומות | ואת הרגעים האלה שחלפו - שומן מצייר בצבעי שמן, דביסי בצבעי מים, פרוקופייב בצבעי גואש ואהרון חרל״פ בשלל עפרונות צבעוניים. |
| |
| We were all children once. Maybe it seems strange and distant, maybe we forgot a little, some of us have suppressed it, some of us remember, full of longing | music is one of the wonders which never lets go - the white rabbit, after which we run without thinking about where we’ll end up: our unknown destination | and there - we find comfort - among the colors and sounds, and the joy and sadness and the discovery, and between the beating of the clock’s hands | and in our dreams | And all those fleeting moments are painted by Schumann with oil paint, Debussy with water, Prokofiev with Gouache and Aharon Harlap with a multitude of colored pencils. |
| |
| Schumann:
Kinderszenen - Scenes
from Childhood op. 15
| Debussy:
Children’s Corner CD 119
| Prokofiev:
Peter and the Wolf op. 67
| Premiere for
״Children’s Games״
| Aharon Harlap |
|
|
|
| שומן:
תמונות ילדות
אופ. 15
| דביסי:
פינת הילדים CD 119
| פרוקופייב:
פטר והזאב אופ. 67
| בכורה ל״משחקי ילדים״
| אהרון חרל״פ |
| |
|
|
| |
| |
|
| |
| |
|
| |
| |
| |
|
| |
