 |
| |
|
| |
|
| |
| |
| |
 |
|
| |
9.6.16 |
|
|
הקונספט של נושא ווריאציות לא חדל להפתיע אותי: זה כאילו שהנושא לוקה בחסר, רק חלק אחד בפאזל של מרובה חלקים | מהפאזלים שבונים בכמה מימדים - בין שניים לאחד-עשר, תלוי כנראה בפונקציית הזמן והמרחב המחשבתיים, וגם בחשק של המלחין | השילוש הקדוש של היידן-מוצרט-בטהובן יישמע כאן מהסוף להתחלה, אבל לפעמים כדי להבין את ההתחלה צריך לשמוע קודם את הסוף | בעיניי, היידן הוא הרומנטיקן הראשון - יותר מבטהובן ובטח ממוצרט | ולכן: ארואיקה של בטהובן, נאיביות של מוצרט ו-Weltschmerz של היידן. |
| |
| The concept of a Theme and Variations never ceases to amaze me. it’s like the theme is incomplete, only one piece in a much larger puzzle | The sort of puzzle that’s built in multiple dimensions: between two and eleven, depends on the space-time function of thought and on the composer’s fancy | The Holy Trinity of Haydn-Mozart-Beethoven will be heard in this instance from end to beginning, for sometimes, to understand the beginning you must first get to know the end | for me - Haydn is the first romantic - more than Beethoven and even more so than Mozart | and for that reason: Eroica by Beethoven, Naivety by Mozart and Weltschmerz by Haydn. |
| |
| Beethoven:
15 Variations on a
Theme from Symphony no. 3
“Eroica”, op. 35
| Mozart:
Variations on the song
“Ah, vous dirai je maman”
K. 265
| Haydn:
Andante and Variations in
f minor hob. XVII:6
|
|
|
|
| בטהובן:
וריאציות ופוגה על
נושא מתוך הסימפוניה
מס. 3 ״ארואיקה״, אופ. 35
| מוצרט:
וריאציות על השיר
“Ah, vous dirai je maman”
ק. 265
| היידן:
אנדנטה ווריאציות
בפה מינור, הוב. 6:XVII
|
|
|
|
| |
|
| |
| |
|
| |
| |
| |
|
| |
